פיצויי פיטורים הם פיצוי בעת סיום העסקה. אם עבדת אצל מעסיק אחד מעל שנה, מגיע לך משכורת חודשית עבור כל שנת עבודה.
חלק מהפיצויים עשוי להצטבר דרך קרן הפנסיה (מ-2008 מעסיק חייב להפריש לפנסיה). בדקו כמה נצבר בקרן הפנסיה וכמה המעסיק עדיין חייב.
שמרו את כל המסמכים: תלושים, חוזה, התכתבויות עם המעסיק, צילומי לוח משמרות. נהלו רישום אישי של שעות עבודה. ראיות אלו קריטיות.
פנו לקו לעובד (קו חם למהגרים) או לאיגוד מקצועי. אפשר גם להגיש תלונה למשרד העבודה באינטרנט או באופן אישי. תקופת ההתיישנות לתביעות עבודה — 7 שנים.
לפני תחילת עבודה בקשו חוזה עבודה וקראו בעיון: תעריף שכר (חודשי או שעתי), לוח זמנים, תנאי שעות נוספות, מועדי תשלום.
כל חודש השוו את התלוש לשעות בפועל. בדקו הפרשות פנסיוניות דרך קרן הפנסיה. אם משהו לא תואם — תעדו ופנו למעסיק בכתב.
לעבודה בדרך כלל נדרשים: תעודת זהות (או דרכון עם אשרה), מספר חשבון בנק להעברת משכורת, מספר קופת חולים.
עובדים זרים צריכים גם היתר עבודה. המעסיק חייב לספק חוזה עבודה — אל תתחילו לעבוד בלעדיו.
לפני יום העבודה הראשון ודאו: יש חוזה בכתב עם תעריף ולוח זמנים, תנאי שעות נוספות הוסברו, אתם יודעים מתי ואיפה תקבלו תלוש, המעסיק רשום (אפשר לבדוק באתר משרד העבודה).
אם מבטיחים משהו בעל פה אבל מסרבים לכתוב — זה דגל אדום רציני.
מודעה טובה מציינת: תעריף שכר מדויק, כתובת או אזור, לוח עבודה, שם החברה. אם במקום תעריף כתוב "לפי הסכמה" — בררו לפני הראיון.
היזהרו מ: אין שם חברה, שכר גבוה מדי לעבודה פשוטה, דרישת "פיקדון" או תשלום על הכשרה, אין כתובת מדויקת.
סימני הונאה: מבקשים כסף עבור מציאת עבודה, מבטיחים שכר גבוה לא ריאלי, מסרבים להראות חוזה, מציעים עבודה "בשחור" (ללא תלוש), לוחצים להחלטה מיידית.
מעסיק לגיטימי לעולם לא ידרוש כסף. אם מבקשים מכם להעביר כסף לפני תחילת העבודה — זו הונאה.
מה התעריף המדויק? איך משולמות שעות נוספות? יש הפרשות פנסיוניות? מתי בדיוק משולם השכר? יהיה חוזה בכתב? זה שבוע של 5 או 6 ימים?
יש החזר נסיעות? מה קורה במחלה? מה תנאי החופשה? התשובות צריכות להיות בחוזה — אם המעסיק מתחמק מתשובה, זו סיבה לחשוב פעמיים.
אל תסכימו אם: אין חוזה בכתב והמעסיק מסרב, התעריף מתחת לשכר מינימום, מבקשים תשלום עבור עבודה או "הכשרה", עבודה בלי תלוש.
גם כדאי לסרב אם: לוחצים להחלטה מיידית, התנאים טובים מדי מכדי להיות אמיתיים, או המעסיק מסרב לענות על שאלות בסיסיות.